"החיים הם סכום של כל הבחירות שלך. אז מה אתה עושה היום? " אלבר קאמי

 

בחירה למה הכוונה?

בחירה זו הצהרה מעצימה של מי שאני בוחרת להיות ברגע זה.

בחיים האמיתיים אי אפשר לרקוד על שתי חתונות בבת אחת – צריך לבחור אחת. 

אז איך נדע על מה לשים את הפוקוס בבחירה?

המציאות הכללית היא חיצונית ואוביקטיבית אבל זויות הראיה שלנו שבדרך כלל מושפעת אוטמטית מהרגשות

שלנו מייחסת למציאות רגש שלילי או חיובי. 

בחירה היא פעולה נפשית שאינה מסתכמת בהסבר, ובהתאם לכך כמו כל רגש אחר, אין סיבה שמכריחה את 

הדבר אלא רצון שנובע מערך. 

למעשה, הבחירה היא רק הכלי לבטא, לאפשר לברוא הלכה למעשה את מה שקיים בתוכנו בחווית המציאות.

הבחירה למעשה אינה בין נושא אחד לנושא שני . הבחירה היא על אותו הנושא או שבוחרים בו או שלא

בוחרים בו. הבחירה יושבת על "לאיזה ערך אני נאמן יותר"?.

הגענו לחיים האלה כדי ללמוד ולהתפתח ולהכיר את עצמנו והדרך לחוות את החיים והלמידה מתממשת דרך

הבחירות שאנחנו עושים.

לדוגמא: האם אני בוחרת לנסוע לארוע משפחתי שמתקיים רחוק ממקום מגורי או שלא בא לי להשקיע בזה?

האם אני מצהירה על ערך הכבוד לאחר במקום הראשון כרגע על פני הנוחות האישית שלי?

כל בחירה מודעת תביא למציאות אחרת. כל החלטה שנקבל תגרור ויתור על משהו אחר, שבהכרח נפספס.

מילת המתפתח היא בחירה.  איך אני רוצה לחיות את חיי?

כדוכסית או כקבצנית

חיי חופש או חיי כלא

לחיות באהבה או בהזדקקות

כמנהיגה או כקורבן

בבריאות או בחולי

ליצור או למחזר

להיות בביטוי או בביטול

בקבלה או בקנאה

בהגשמה או בבינוניות

בעוצמה או בחולשה

בקבלה או בשיפוטיות

בהוקרה או בחיפוש מתמיד

באהבה או באגו

באחריות או בהאשמה

ברוגע נפשי או במתח תמידי

הבחירה על מה להתפקס, מונעת מתוך הבנה כי מה שמואר צומח ! 

כלומר המטרה היא להיות בפוקוס חיובי על מה שאנו רוצים רוצים להגדיל בחיינו. 

לוודא שהאור מכוון על מה שטוב או יכול להיות טוב עבורנו. על מה שמועיל ותורם לנו, במקום להאיר על מה שכואב או מפריע לנו.

נכון צריך לדעת גם להכיל את הרגש השלילי ולתת לו מקום, אבל לא להתפקס עליו כי אם נמשיך לתת לו פוקוס הוא רק יגדל. כמו הצמח שמקבל אור וגדל .המטרה כאן היא לתת מקום כדי שנוכל להתגבר ולהמשיך הלאה. 

המציאות בפועל לא משתנה, אז איך לומדים לחיות איתה? מה ניתן לעשות בחיי היומיום שלנו בצורה שתועיל לנו, ולא תגביר את הפחדים , המועקות ואת חרדת ההחמצה?

אם נלמד לשלוט במחשבות ברגשות וכתוצאה מזה בהתנהגויות . נוכל לשנות את נקודת ההסתכלות בצורה מודעת ובכך לשנות את המציאות החיצונית שלנו. לפיכך תמיד באופן מודע ומושכל צריך לוודא שהאור נמצא על הדשא שלנו ולא על הדשא של השכן. 

אחד הכלים החשובים הינו: הכרת תודה

הכרת תודה על בסיס יומי מסייעת בהגברת תחושות שביעות רצון ושקט נפשי. 

כשאנחנו מפחדים שבבחירה שלנו פיספסנו משהו , המחשבות שלנו ממוקדות בחוסר. הכרת תודה היא דרך

מצוינת לפעולה אקטיבית המכניסה לתודעה התמקדות במה שכבר יש לנו ומייצרת עוד מהיש הזה.

כלי נוסף הוא צמצום השהייה ברשתות החברתיות 

הרשתות החברתיות שהפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, מציגות לפעמים מציאות מעוותת ולא אחראית

על החיים. מציאות חלקית שנבחרה בפינצטה על ידי העורך אותה,  מצטיירת לנו במוח כמייצגת את

התמונה כולה והאשליה לגבי חיי אחרים שנוצרת ברשתות יושבת בדיוק על הפחדים האישים שלנו שאנחנו

מפספסים משהו בבחירות שלנו . ואז המשפט" הדשא של השכן ירוק יותר" מקבל משמעויות חזקות ונתמכות

יותר למרות שהמידע שאנחנו מקבלים, אינו מייצג את התמונה כולה. וכך הדשא של השכן באמת נראה לנו

ירוק יותר ומלא חיים ,על ידו החיים שלנו נראים משעממים .

רצוי לקבל החלטה מודעת להגביל את השימוש ברשתות החברתיות מתוך הבנה שייתכן שיש להן על השפעה

 שלילית על התחושות והמחשבות שלכם. 

העיקרון החשוב הנוסף לאחר הבחירה הוא להיות כל הזמן בתנועה, ולא להתייאש נוכח המאמצים שכשלו .

תמיד לזכור "אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה אלא מכוח התמדתה" – וינסטון צ'רצ'יל. כך אמר גם בר

יוחאי ורבים גדולים אחרים. למה התמדה היא כל כך משמעותית? כיוון שהמאמצים האלו הם כמו טיפות מים

רכות הנופלות על הסלע הקשיח, בתחילה נדמה שלטיפות הקטנות אין שום סיכוי אל מול הסלע החזק. 

אין שום תוצאה. אך אם מתמידים ולא מתייאשים - עם הזמן מגלים ששום סלע גם החזק ביותר לא מסוגל

להחזיק מעמד בפני המים...

אני כבר עשיתי בחירה .

עכשיו זה תורך....

"אם אתה לא יכול לעוף אז רוץ,

אם אתה לא יכול לרוץ - אז לך,

אם אתה לא יכול ללכת - אז זחל,

אך מה שלא תעשה,

עליך להמשיך לנוע קדימה" (מרטין לותר קונג)